החלטה בתיק בש"א 15822/08

1.   המבקשות, אם ובתה הקטינה, המצויה במשמורתה, הגישו ערעור על פסק הדין (להלן: " פסק הדין"), של בית המשפט לעניני משפחה במחוז תל אביב, מיום 9.4.08 במסגרת עתירה להקטנת מזונותיהם.

2. המבקשים עותרים לפטור אותם מהפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיבים בערעור. המשיב 1 הוא בעלה לשעבר של המבקשת 1 ואבי המבקשת 2.  המשיבה 2, בתם השנייה של בני הזוג אשר מצויה במשמורת המשיב. לחלופין עותרות המבקשות להסתפק בערבות צד ג' או להקטין את סכום העירבון.

3. לעמדת המבקשת, מצבה הכלכלי קשה, היא עובדת כמורה ששכרה אינו גבוה ואין ביכולתה להפקיד את סכום העירבון. המבקשת מצרפת דפי יתרות בנק, ומוסיפה כי אין לה חסכונות כמו גם כספים נזילים היכולים לשמש מקור מימון להפקדת העירבון. מוסיפה המבקשת כי הוריה מבוגרים, חיים מקצבאות ואינם יכולים לסייע בידה כמו גם אחיה. המבקשות טוענות כי סיכויי הערעור גבוהים.

4. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטעמם אין המבקשות עומדות בנטל של העדר יכולת כלכלית. לעניין זה מפנה בא כוחם לעדות המבקשת בבית המשפט קמא בה התברר כי היא מתגוררת בדירה בבעלותה, מכונית חדשה, חסכונות ועוד. לפי תלושי השכר משתכרת המבקשת סך של 8,000 ש"ח המאפשר בידה להפקיד את העירבון. המשיבים בדעה כי סיכויי הערעור להתקבל הם נמוכים.

5. תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: " התקנות"), קובעת:

"המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב בדרך האמורה בסימן זה."

תקנה 432(א) לתקנות קובעת:

"פטור מחובת ערבון

(א)  החליט הרשם לפי בקשת המערער לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בעניין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך"

העירבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור.

לעניין זה יפים דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בבש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי :

" השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מלא או חלקי מהפקדת ערבון הם שניים: מצבו הכלכלי של בעל-הדין, והאם ידו משגת לעמוד בתשלום הערבון; וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל; התנאים לפטור - מצב כלכלי קשה, וסיכויים טובים להצלחת ההליך הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור".

בגדר זה ציין בית המשפט העליון את החובה לשקול את זכות הגישה לערכאות על מנת שלא למנוע בשל חסרון כיס את יכולת בעל הדין להביא דברו לפני בית המשפט, תוך שקילת זכותו של הצד השני שלא יוטרד לשווא, הבטחת הוצאותיו ועוד. כן נקבע שעל בית המשפט הבוחן את הבקשה ליתן דעתו גם למידת מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים ועוד (סעיף 12 לפסק הדין).

עוד ראיתי להפנות לדברי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 321/07 אלינה גושן נ' עו"ד יורם אבי גיא . בית המשפט אבחן בין הדרגות השונות בהם נדרש בעל דין להפקיד או לשלם כספים, במסגרת הליך משפטי, כאשר לענייננו הורה בית המשפט בסעיף ה.(6)(ג) להחלטה:

" בדרגה השלישית מצוי העירבון בגדרי ערעור, שהוא חובה; כאן כבר מחזיק המשיב בידו פסק דין לטובתו, אך מששבים ומטריחים אותו לבית המשפט - יש צורך להבטיח כי יוכל לגבות הוצאות אם ייפסקו לטובתו. כאן נשקלים - אמנם בזהירות רבה - גם סיכויי הערעור, ברמה גבוהה מאשר באגרות, אף כי לא כנושא יחיד ונועל דלת, תוך שנזכור כי המדובר בבסיס בחובה, וזו נקודת המוצא."

מן הכלל אל הפרט:

6. שוכנעתי מהמסמכים שהוצגו, תצהירה של המבקשת, ובהעדר תצהיר של המשיב, כי המבקשת תתקשה בהשגת מלוא סכום העירבון. לענין זה הבאתי בחשבון את תלושי השכר שהוצגו, צרכי הקיום של המבקשת וכדומה. עוד נתתי דעתי לעמדת המבקשות כי לא עלה בידם לגייס את סכום העירבון מבני משפחתם וכי אין בידי המבקשת כספים נזילים לעניין זה ומכל מקום לא הובאה ראיה סותרת. לפיכך, עומדות המבקשות בתנאי של קושי בהפקדת סכום העירבון.

עם זאת, ובשים לב גם לכך שיש צורך להבטיח את הוצאות המשיבים אם יידחה הערעור, וכמתחייב מההלכה הפסוקה דלעיל, יש לקצוב סכום שיופקד אשר יביא בחשבון את ההוצאות שיושתו על המבקשות אם יידחה הערעור וכן יכולת המשיבים לקבלן, כל זאת בשים לב לסיכויי הערעור שאינם גבוהים במידה שיש לפטור את המבקשות מהפקדת עירבון.

7. במכלול האיזונים, הגעתי לידי מסקנה כי על המבקשות להפקיד עירבון בסך של 5,000 ש"ח ובנוסף ערבות של צד ג', בעל שכר ברוטו שלא יפחת מסך של 7,500 ש"ח לחודש, במהלך שלושת החודשים האחרונים, ואשר תלושי השכר יוצגו למזכירות.